שיפור תפקודי המוח

 

מבנה המוח והתהליכים שעובר 

 

כמה פעמים קרה לכם שפגשתם מכר ולא יכולתם להיזכר בשמו...

זה קורה לכולנו, וככל שאנו מתבגרים זה אף מחמיר !

אז מה ניתן לעשות כדי לעצור את ההידרדרות, לשמר ואולי אף לשפר את תפקוד המוח שלנו ?

 

ראשית בואו נכיר את מבנה המוח והתהליכים שהוא עובר. תהליכים שמשפיעים ופוגעים ביכולת התפקודית שלו.

 

המוח שלנו בנוי ממאה מליארד תאי עצב שמקושרים זה לזה, הוא בעצם מעיין מרכזיה ראשית.

הוא קולט גירויים דרך החושים (הראיה, שמיעה, מישוש וכו'), מעבד ושולח פקודות לאברי הגוף כיצד להגיב.

התגובות יכולות להיות במגוון רחב של אפשרויות.

תגובה גופנית- להזיז יד, רגל.  תחושה רגשית- פחד, כעס אהבה. שינוי תפקוד מערכות פנימיות - נשימה מואצת ועוד.

 

מבנה המוח:-

 

 

מראה של המוח מהצד:-                                                                  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המוח הגדול- בנוי משתי המיספרות. בין ההמיספרות נמצא גשר שנקרא כפיס המוח (קורפוס קולוסום) שתפקידו להעביר אינפורמציה מהמיספרה אחת לשנייה. 

 

 

 

 

 

                                                                                                

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מבחינה מוטורית - המיספרה ימין שולטת על צד שמאל של הגוף והמיספרה שמאל

על צד ימין של הגוף.

 

תפקודי ההמיספרות באופן כללי

ההמיספרה השמאלית - אחראית על ביצוע - חשיבה לוגית, שולפת זיכרונות מהעבר ומשליכה לעתיד,

מארגנת את המידע בקטגוריות.

 

ההמיספרה הימנית - אחראית על רגשות - חושבת בתמונות ולא במילים, אחראית על הצד הרגשי,

כישורים אומנותיים( מוסיקה ,ציור, ריקוד ועוד), מעבדת את ההווה.

 

בכל המיספרה יש מרכזים שאחראיים על תפקודים שונים.  למשל:-

מרכז מוטורי, מרכז הראיה וכו' המרכזים השונים קשורים זה לזה ותלויים זה בזה.

לדוגמא:- מרכז השפה  שאחראי על הבנת מילים, שליפת מילים, בניית משפט ודיבור  ,

נמצא בהמיספרה השמאלית. 

מרכז הבנת הניגון שבשפה (אינטונציה) הבנת הרגש שבמילים, הבנת שפת הגוף  נמצא בהמיספרה הימנית.

כדי שנבין במדויק למה האדם הדובר אלינו התכוון אנו חייבים לשלב את שני המרכזים הללו .

כלומר הקשר בין ההמיספרות מאד חשוב.

 

ככל שאנחנו מתבגרים כמות  תאי העצב בגשר שמחבר בין ההמספרות (כפיס המוח) קטנה וכן מהירות מעבר האינפורמציה.
 

כל המיספרה מורכבת מאלפי מיליוני תאי עצב הקשורים זה בזה.

 

כיצד בנוי תא עצב - התא שקובע את רמת התפקוד שלנו 

 

תא עצב שונה במבנהו מכל תא אחר בגוף ונראה כך:-

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הסבר מבנה תא עצב:-

דנדריטים (dendrite) – קולטנים ,מעיין ענפים המחוברים לגוף התא , וקולטים אינפורמציה מתאים אחרים.

תאי החושים (ראיה, שמיעה, מגע, ריח, טעם) ותאי עצב אחרים

         

גוף התא  (cell body) – מעבד את האינפורמציה ושולח פקודה.

 

אקסון (axon)– שלוחה, כמו שורש ארוך, שאורכו יכול לנוע מחלקיק המילימטר עד מטר ויותר.

האקסון מעביר את הפקודה מגוף התא לתא עצב אחר ע"י שינוי מתח חשמלי המתקדם לכל אורכו, 

הפקודה עוברת באקסון במהירות שבין 1-100 מטר לשנייה בהתאם לסוג תא העצב.

 

עטיפת מיאלין ( myelin sheath) - חומר מבודד שעוטף את האקסון ואחראי למהירות מעבר המתח החשמלי

מגוף התא לאורך האקסון.

 

כפתורי מסוף/כפתורי סינפסה  (axon terminal) – דרכן נעשה הקשר עם תאי עצב או תאי שריר אחרים

 

איך מתבצעת העברת הפקודות מהמוח לגוף

הקשר עם תאי עצב אחרים נעשה בין קצה האקסון, כפתורי סינפסה, של תא עצב אחד לדנדריטים (קולטנים)

של תא עצב אחר.

קשר זה נעשה בצורה הבאה:-

בכפתורי הסינפסה מצויות בועות /שלפוחיות ובהן חומרים כימיים שונים הנקראים ניוירוטרנסמיטרים.

חומר זה הוא למעשה הפקודה שמפעילה את הגוף בהתאם לאינפורמציה שנקלטה. 

כפתורי הסינפסה (כפתורי מסוף) הנמצאים בקצה האקסון שולחים חומר כימי הנקרא נוירוטרנסמיטר ובו הפקודה/האינפורמציה לדנדריט המסוים שיודע לקלוט אותו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שינוי המתח החשמלי שעובר באקסון גורם לשלפוחיות עם הפקודה המתאימה שבכפתור הסינופטי להתפוצץ

ולפזר את הנוירוטרנסמיטר (החומר הכימי) למרווח סינופטי (הרווח שבין תאי העצב)

שם הוא שט עד שהוא נקלט ע"י דנדריט (קולטן) שמתאים לו .

 

תא העצב יכול להיות מחובר גם לתא שריר כך שהחומר הכימי (נוירוטרנסמיטר) נקלט ע"י קולטנים של תא השריר

וגורם לכיווץ.

כמו כן תא העצב יכול להיות מחובר לבלוטה שכאשר היא קולטת את הנוירוטרנסמיטר (חומר כימי)  

של תא העצב היא תייצר הפרשה של הורמונים הגורמים לפעולות שונות במערכות הפנימיות של הגוף.

 

 

 

מה קורה לתאי העצב ככל שאנחנו מתבגרים:-

 

 

 

 

                                                    

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מספר הדנדריטים וכפתורי הסינפסה קטן/מתנוון  

 

מדוע זה קורה :-

פעולה מסוימת שאנחנו מקטינים או מפסיקים את ביצועה גורמת לניוון דנדריט(קולטן) וכפתור סינופטי.

למשל - בבגרותנו, אנחנו ממעיטים במשחק כדורגל, או קפיצה בחבל. אנחנו לא לומדים באותו קצב שעשינו זאת בצעירותינו. השרירים נחלשו ואיתם הדנדריטים וכפתורי סינפסה שהיו אחראיים לתפעול השרירים, ו/או אחסון ושליפה מהזיכרון התנוונו ברובם.

 

אם נחדש את הפעילות, בהרבה מקרים נצליח ל"החיות" את הדנדריט והכפתור הסינופטי, או ליצור לו מעיין  by pass  ,מעקף חדש.

 

 

 

 

סקירה - פעילות המוח במהלך חיינו

 

• שנות ה- 20 - מגיעים לשיא היכולת השכלית ולקביעת הזכרונות ארוכי הטווח
  (לכן נזכור טוב יותר שנים אלו מאשר את שנות ה-30/40)
   

• שנות ה- 30 - אובן משמעותי של נוירונים (תאי עצב במוח)  המוח מתחיל להתכווץ (משקלו יורד) .
  ככל שהמוח מתכווץ כך יורדת רמת היכולת הקונטיבית (החשיבתית) אבל לא רמת האינצילגנציה .
   

• בין גיל 50 - 40  –  מתחילה ירידה של 2% כל עשור במשקל הכולל של המוח.
  במיוחד נפגעים החלקים הקשורים לזיכרון.

• החל מגיל 50 - מתחיל להתנוון הזכרון החזותי והשמעתי, התנועתי נשאר בסדר.
  בגיל 80 עולה קצב אובדן הזכרון החזותי.
   

• גיל 60 -  נסיגה ניכרת ביכולת הקוגנטיבית (חשיבתית), ירידה ניכרת ביכולת לשנן ולהתרכז,
  מתאפיין בירידה בזיהוי שמות לפרצופים, מספרי טלפון ללמוד חומר חדש.
  מתקשים לבצע משימות מורכבות באותה מהירות כמו צעירים. מתקשים בביצוע שני דברים יחד (קואורדינציה), 
  ירידה בתפקוד הקוגנטיבי הכללי.
   

• אובדן זיכרון אצל אנשים מבוגרים נובע :-
  1. אובדן יכולת הקידוד של הזכרונות בצורה "מגוונת" (אסוציאטיבית) מספר גרסאות שונות לאותו זכרון. זה פוגע ביכולת השליפה מאחר ויש פחות אסוציאציות לתמוך בשליפה.
  2. בעיה בשליפה - המנוף ששולף נפגע  (יש חוסר בנוירוטרנסמיטר אצטילכולין האחראי על יכולת השליפה מהזכרון) כלומר הזיכרון קיים אבל קשה לשלוף ממנו מידע.
   

• מסיבות לא ברורות גברים מאבדים רקמות מוח בקצב מוגבר הרבה יותר מנשים. בגיל העמידה מאבד גבר בקצב גדול פי 3 מאישה
   

• בשורה טובה - יש 25%- 30% בני 80  בעלי צלילות מחשבתית.  
  כלומר - ניתן למנוע (או לפחות להאט) את ההתנוונות המוחית במהלך תהליך ההזדקנות!!

 

.​